לא לעולם חוסן, תמיד ידענו ולקראת גיל 80 החלטנו שזה הזמן לחשוב על קונספט חיים חדש שייתן מענה לעתיד - דיור מוגן.
מצוידים ברשימה של קריטריונים חשובים לאורח חיינו יצאנו למסע, בו בקרנו בלא מעט דיורים מוגנים.
הקריטריונים שעמדו לנגד עניינו: (נושא העלות היה בעדיפות אחרונה, מתוך תפיסה שעל איכות צריך לשלם)
- מספר הדיירים בבית (חיפשנו משהו בינוני בגודלו אבל שזה יפגע בהיצע הפעילויות)
- בית המכבד את אורח החיים היהודי בשטחים הציבוריים
- אוכלוסייה מעורבת (בשפה שלנו: כמו פ"ת לא ב"ב ולא ת"א)
- דיירים שעונים לאופי שלנו
- מסעדה ביתית המציעה שלוש ארוחות ביום, בהנחה שיום אחד נרצה או נצטרך להשתמש בשירותיה באופן מלא
- מחלקה סיעודית בניהול הבית וכחלק מרצף טיפולי
- שרות רפואי סביב השעון
- חניה מקורה פרטית
- בית כנסת פעיל (לפחות בימי שני ,חמישי שבת)
- תפילה מאורגנת לכל החגים
- סגל וותיק ומנוסה
- מכולת במקום או בסמוך אליו
- אופי סולידי שמאפשר חיי קהילה נעימים (ללא צורך להתבלט)
- ועוד נושאים שעלו במהלך ביקורינו
מכל המקומות שבדקנו רק בבית יוליאנה מצאנו מענה למה שחיפשנו. באותה עת נוספה קומה לבית עם דירות יפהפיות שעונות בדיוק לסגנון חיינו.
חלפו 7 שנים, בפה מלא אנחנו יכולים להגיד שאנחנו מרוצים וכך גם ילדנו...
מצאנו את המקום המתאים לנו להזדקן בכבוד ובשמחה ואנחנו ממליצים בפה מלא.